עדיין אין תגובות

הלכות קצרות לערב פסח שחל בשבת

הלכות קצרות לחג הפסח התשפא שחל במוצ”ש.

זמן בדיקת חמץ וביעור חמץ

זמן בדיקת חמץ בכל שנה הוא בי”ד בניסן. וכאשר י”ד בניסן חל בשבת מקדימים לבדוק חמץ בברכה בליל י”ג בניסן, ואחר הבדיקה מבטלים את החמץ שלא נמצא בבדיקה כמו בכל השנים. ולמחרת ביום שישי שורפים את החמץ שנמצא בבדיקה. וטוב לשרפו עד שעה שישית, כפי ששורפים בשנים רגילות, כדי שלא תשתרש בלב הרואים טעות, ויבואו לשרוף את החמץ גם בשנים אחרות בשעה מאוחרת (שו”ע תמד, א-ב).

בעיית סעודות שבת בערב פסח שחל בשבת

בכל השנים, אחר שריפת חמץ אין יותר חמץ בבית. אולם בשנה זו עלינו לקיים את מצוות שלוש סעודות שבת, שבשתיים הראשונות מביניהן חובה לאכול פת ולבצוע על לחם משנה.
ואילו היה מותר לאכול בערב פסח מצות, היינו אוכלים מצות בסעודות השבת כדי שלא להיכנס לבעיות חמץ. אבל חכמים קבעו איסור שלא לאכול מצות בערב פסח, כדי שהמצה תהיה חביבה עלינו בשעת מצוותה. לפיכך עלינו למצוא את הדרך איך לקיים את מצוות סעודות השבת, ומאידך לשמור שלא יגיעו פירורי חמץ לכלי הפסח ומאכלי הפסח.

שלושה פתרונות

שלושה פתרונות עיקריים ישנם: א. לאכול בזהירות חמץ בשתי הסעודות הראשונות ולאחר מכן לנקות את החמץ. ב. לצאת ידי מצוות לחם של סעודת שבת במצה מבושלת, ואין בזה חשש חמץ. ג. לצאת ידי הלחם במצה עשירה, ולאכול ממנה כמות של כנפח ארבע ביצים בכל סעודה.

 

המנהג הרווח הוא להשאיר לחם חמץ לשתי סעודות ראשונות, ולנקות אחריו. ויש שאוכלים בשבת זו פיתות, שהן פחות מתפוררות. אבל לתבשילים מכינים מאכלים כשרים לפסח בכלי פסח. ואם רוצים לאכול את תבשילי הפסח עם החמץ, יש לצקת בזהירות מרובה את התבשילים מסירי הפסח לכלים חד פעמיים, וכך אפשר לאכול את התבשילים יחד עם לחם חמץ.

סוף זמן סעודה שנייה

מהתורה אסור לאכול חמץ משעת חצות של יום י”ד בניסן. וכדי להרחיק את האדם מהעבירה, אסרו חכמים את אכילת החמץ עוד שעתיים קודם לכן. נמצא שמותר לאכול חמץ עד סוף שעה רביעית של היום.

כידוע יש שתי דעות מאימתי מחשבים שעות אלו. לדעת תרומת הדשן (זמן ‘מגן אברהם’) מחשבים את השעות מעמוד השחר, היינו מהאור הראשון שבמזרח. ולדעת הגר”א ורוב הפוסקים מחשבים את השעות מזריחת החמה.

לגבי סוף זמן אכילת חמץ ביום י”ד, שאיסורה מדברי חכמים, הלכה כמיקל. לפיכך בשנה זו סוף זמן אכילת חמץ הוא בשעה 10.25. והרוצים להחמיר כשיטת תרומת הדשן, יסיימו לאכול בשעה 9.56 או 9.59.

עצה שנייה – מצה מבושלת
לבשל לפני שבת מצות שלמות במרק, שעל ידי הטעם שנכנס במצה שוב אין היא כשרה למצוות אכילת מצה, ולדעת הרבה ראשונים כבר אין עליה איסור אכילת מצה בערב פסח. וכיוון שהמצה נותרה כשיעור כזית, נותר עליה שם לחם ומברכים עליה ‘המוציא’, ולכן אפשר לקיים בה את מצוות סעודות שבת.

עצה שלישית – מצה עשירה
לאכול כלחם מצה עשירה, היינו קמח שנילוש במי פירות, כגון: יין, חלב, דבש, מיץ תפוחים וכיוצא בו, שלדעת רוב רובם של הפוסקים אין חשש חימוץ במצה עשירה (פניני הלכה פסח ח, א).

סעודה שלישית
המקלים לאכול מצה מבושלת או עשירה, אוכלים בסעודה שלישית מצה מבושלת או עשירה. והמחמירים שלא לאכול מצה מבושלת בערב פסח, ושלא לאכול מצה עשירה בפסח מפני חשש חמץ, אוכלים בסעודה שלישית בשר ודגים וסלטים ומיני פירות (שו”ע תמד, א). וכן מותר לאכול קציצות מבושלות מקמח מצה (קיינדלך)

שלא להכין משבת לחג

נכון להכין את כל מה שצריך לליל הסדר מיום שישי: לבשל את התבשילים, להכין את החרוסת, המרור, הזרוע, ואח”כ להקפיאם או להניחם במקרר. ואחר צאת השבת יוציאום מהמקרר, משום שאסור להכין משבת ליום טוב. ואם לא הכינו את התבשילים והקערה לפני השבת, יש להכינם אחר צאת השבת, אלא שאין לעשות כן לכתחילה, כדי שלא לעכב את תחילת הסדר.
וכן אסור לערוך את השולחן בשבת, מפני שאסור להכין משבת ליום טוב, אלא צריך לערכו מיד אחר צאת השבת.

לפרסם תגובה